תמיד הייתי מאוד רגשית, הייתי נעלבת בקלות, כועסת, בוכה, מספרת לעצמי סיפורים שלמים בראש, ומצדיקה את הסיפורים האלה דרך ״אבל זה מה שאני מרגישה״ ומי אתה שתתווכח עם הרגשות שלי?.. מיותר לציין שהדרך הזאת לא כל כך עבדה לי.
מאת מיתר זהבי
כמות הקשרים החברתיים, המערכות היחסים, ההזדמנויות האישיות והעסקיות שהלכו לפח רק כי ״הוא העליב אותי״, ״הכעיס אותי״, או ״פגע בי״ – אם היה לי קובץ אקסל, הוא כנראה היה קורס בגלל עודף מידע.
ואז לפני כ-6 שנים, במהלך סדנא שעשיתי בארגון הומניקיישן, שמעתי על האפשרות של ״ניהול רגשות שליליים״, ובפעם הראשונה, ראיתי איך זה נראה שבמקום לכעוס על מישהו ושתכאב לי הבטן, הראש ואני אשנא אותו ואת העולם, אני מחליטה שלא, אני מחליטה להסתכל על הסיטואציה בצורה שקולה, בוגרת ופועלת לפתרונות.
כל מי שיצא לו להתנסות בזה יכול להגיד לכם איזו תחושה מדהימה של ״חופש״ זה, כשהאוטומט הרגשי אומר דבר אחד, ואנחנו מצליחים לנצח אותו ולהחליט לעשות דבר אחר, וברמת התוצאות אני לא יכולה להתחיל להסביר כמה חברויות זה הציל, כמה פרידות זה הקליל וכמה אינספור הזדמנויות עסקיות זה שימר.
בואו נדבר על עסקים ועל הקשר בין רגשות שליליים להצלחה
נסתכל על זה משני כיוונים, מהצד של 'אני מול אחרים' וגם מהצד של 'אני מול עצמי'.
אני מול אחרים
יצא לכם פעם להיות בסיטואציה שבה הזדמנות גדולה מוטלת על הכף ואז משהו הכעיס או העליב אתכם ובמקום לחשוב בצורה הגיונית, מצאתם את עצמכם מתמקחים על ה - 100 שקל שחסר לכם בחוזה, כי אולי *זה* יגרום לכם ״להרגיש טוב יותר״? ואם יצא לכם להיות בסיטואציה כזאת, במקרה הטוב קיבלתם את ה - 100 שקל האלו, אבל השותפות העסקית לא כל כך עבדה. ובמקרה הפחות טוב, העסקה התפוצצה ומצאתם את עצמכם בנקודת ההתחלה עם ההצדקה של ״זה פשוט לא התאים ביננו״.
אז רק תארו לעצמכם סיטואציה שבמקום כל התרחיש המורכב שהרגע תיארתי, ברגע שזיהיתם את עצמכם כועסים או נעלבים, הייתם עוצרים, מבינים שזה רק רגש, מבינים מאיפה הוא מגיע ומחליטים לפעול אחרת, אולי פתאום הייתם מבינים את הצד השני והייתם מצליחים לפעול לטובת האינטרס המשותף, רק תדמיינו איך הכול היה נראה טוב יותר.
קוליות זה כלי נרכש
ואם ניקח שניה צעד אחורה, תחשבו על כל אותם אנשים שהכי כיף לכם לעבוד איתם, מה משותף להם? אם תסתכלו טוב, סביר להניח שתראו שאחת התכונות הבולטות אצלם זה היכולת שלהם לשמור על קור רוח, להסתכל על הסיטואציות כמו שהן ולפעול לפתרונות. יש כאלה שיש להם את התכונה הזאת באופן טבעי, ויש אנשים כמונו שצריכים לעבוד בשבילה. לא צריך להיות אדיש או קול מלידה, כדי להתנהל טוב יותר מול אנשים, זה כלי שאפשר לתרגל כמו דיבור מול קהל, מכירות או כל כישור אחר שיכול לעזור לנו להצליח יותר בחיים.
אני מול עצמי
עכשיו בואו נדבר על ביני לביני, כי הרבה פעמים אנחנו חושבים כשאנחנו לבד – זה לא באמת משנה איך אנחנו מתנהלים, אבל אני יכולה להגיד שאם יש משהו שזיהיתי אצל כ-ל האנשים שפגשתי בעולם, זה שלכולנו יש פחדים וביקורת עצמית במידה כזאת או אחרת. מי פה לא מכיר את הקול הקטן הזה בראש שאומר:
״אני לא טוב מספיק״, ״אני לא יכול״, ״אני לא יודע״, ״לא כדאי״ ועוד כל מיני ורסיות אחרות.
ותכלס הקול הזה הוא פשוט פחד שהמטרה שלו היא להגן עלינו. אבל בזמן שהוא מגן עלינו גם כנראה שאנחנו מפספסים לא מעט הזדמנויות, ולא בטוח שאנחנו מעזים ללכת אחרי החלומות שלנו.
אז לדעת לזהות את הפחד הזה, להבין מה המחשבה מאחוריו ואיך אפשר לפעול אחרת, זה באופן ישיר יכול לעזור לנו להעז ולהגשים חלומות.
ואני אפילו לא אתחיל לפתוח פה איך ניהול רגשות שליליים יכול לעזור עם הנושא של פרפקציוניזם וייסורים עצמיים כי בשביל זה אנחנו נצטרך עוד כתבה שלמה נוספת. שורה תחתונה, ואני בטוחה שרק מהדוגמאות שנתתי פה תסכימו איתי, שלדעת לעבוד ולנהל רגשות בצורה נכונה, זה יותר מרק ״כלי״ להצלחה זה כמעט כמו *כוח על* להצלחה וכמה שנהיה מיומנים יותר, זה יהפוך להיות קל יותר ונוכל לעשות יותר ולהצליח יותר.
