מי גילה את האלכוהול, איך התגלה הקנאביס, האם קוקה קולה הכיל קוקאין ומי עשה את הטריפ הראשון בהיסטוריה, למה הפכו הסמים ללא חוקיים ומה זה קשור להתמכרות; ההיסטוריה של הסמים הפופולריים
מאת מערכת סקרינז
שימוש בצמחים ומינרלים כתרופות החל עם התפתחות האנושות. רופאים אלילים, שאמנים, גורואים, אלכימיאים נהגו לרקוח תרופות, שיקויים, אבקות ומשחות, שהתבססו על ניסוי וטעייה ואמונות טפלות הקשורות לדתות. רוב התרופות לא ממש עבדו, חלקן היו רעילות, וחלקן משמשות אותנו עד עצם היום הזה ברפואה המודרנית, כמו מורפיום שמופק מאופיום, אספירין שמופק מעץ הערבה ועוד.
מילא להיות הראשון שמתנסה באספירין, אבל תארו לכם את החוויה של הטריפ הראשון בהיסטוריה? מי המציא ואיך גילו את הסמים הפופולריים שמוכרים לנו היום.
קנאביס
הקנאביס, או בשמותיו האחרים: מריחואנה והמפ, מקורו במזרח אסיה. הקנאביס, קרוב משפחה של הכשות ממנו מייצרים בירה, שימש בעיקר לייצור טקסטיל, ייצור חבלים, נייר ומפרשים, בעוד הזרעים של הקנאביס שימשו למזון, היות שהם עשירים בחלבון ואינם מכילים חומרים פסיכואקטיביים משני תודעה. גם אותו הצמח עצמו היה בעל רמות נמוכות של החומר הפסיכואקטיבי, THC. הסברה הרווחת היא שטופחו זנים שונים של קנאביס עם רמות גבוהות יותר של THC לשימוש בטקסים דתיים או רפואיים.
כצמח קל לגידול ובעל שימושים רבים, הקנאביס החל להתפשט ברחבי העולם כגידול חקלאי משתלם, ובמקביל החלו להשתמש בו גם לטיפול בבעיות רפואיות כמו הורדת חום, טיפול בדלקות ושיכוך כאבים, הוא נמכר בבתי מרקחת ללא מרשם ולכל דורש. השימוש בקנאביס לצרכי פנאי גדל והיווה חלופה משתלמת ומהנה לא פחות מאלכוהול, שמחירו האמיר ואח"כ גם נאסרה הצריכה, השימוש, הייצור והסחר בו ב'תקופת היובש' בארה"ב בין השנים 1920-1933.
בעקבות השימוש הבלתי מבוקר, התגלה כי לקנאביס השפעות ממכרות וכך ב - 1937 הוחלט בארה"ב להוציא את הסם אל מחוץ לחוק, שם נשאר עד היום, ייצורו, החזקתו והשימוש בו אסורים במרבית מדינות העולם.
הקנאביס מומלץ כתרופה בפיקוח לצרכים רפואיים בלבד, ה"קנאביס רפואי" משמש לטיפול במגוון מצבים, הוא משכך כאבים, מונע בחילות, מגביר תיאבון, בעל השפעות מרגיעות, מסייע לטיפול בפוסט טראומה, אפקטיבי לטיפול בסוגים שונים של אפילפסיה, ואף מתקיימים מחקרים על השפעתו האנטי-סרטנית.
מצעד הדברים שאנחנו מכורים אליהם >>
קוקאין
הכימאי הגרמני, אלברט נימן, בודד לראשונה את הקוקאין מעלי צמח הקוקה ב-1859, מאוחר יותר באותה מאה התגלו השפעותיו כחומר להרדמה מקומית, נעשה בו שימוש לניתוחי עיניים, הוא גם נחשב כחומר ממריץ ללא תופעות לוואי או השפעות נרחבות, הוא נחשב בטוח לשימוש והעולם קיבל בחיבוק את הקוקאין, עד כדי ששימש כאחד הרכיבים במשקה התוסס והלוהט באותה תקופה 1884, קוקה קולה.
גם זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליטיקה, נהג לצרוך קוקאין ולתעד את תחושותיו ותגובותיו בעת השימוש, לדברי עמית עברון, מרצה לפסיכולוגיה, משהבין פרויד את השפעותיו השליליות של הסם, הפסיק את השימוש בו לאלתר.
שימוש בקוקאין עלול לגרום לעלייה משמעותית בלחץ הדם עד סכנת חיים, הפרעות בקצב הלב ומוות.
בשנת 1903 הופסק השימוש בקוקאין כאחד המרכיבים בקוקה קולה לאחר לחץ ציבורי בגין השפעותיו, אך אנשים לא ויתרו על השימוש בו והחלו לצרוך אותו כאבקה כפי שהיא מוכרת כיום. תיעודים על נזקים במערות האף בעקבות השימוש בקוקאין, נערמו ע"י רופאים, עד שבשנת 1922 הוצא מחוץ לחוק ונאסר רשמית השימוש בו. השימוש בקוקאין דעך בשנים שאחרי הוצאתו אל מחוץ לחוק, אך חזר לאור הזרקורים בשנות ה- 70 כסם לשעות פנאי המזוהה עם חיי הזוהר והתהילה. הקוקאין נחשב כחומר שאינו ממכר פיסית, עד הופעתו של הקראק ב-1985.
קראק
אותו הקוקאין נחשב לסם של עשירים, מחירו הגבוה תרם לייצורו של הקראק קוקאין, אותו היה ניתן לרכוש במחירים נוחים לכל כיס וכך להגדיל את פלח השוק ולהרוויח יותר כסף. קראק-קוקאין מיוצר בבישול של קוקאין, מים וסודה לשתייה, לעומת הקוקאין, הקראק קוקאין ממכר כבר מהשימוש הראשון ומספק של 15 דקות בלבד.
אלכוהול
גם אלכוהול נחשב לסם משנה תודעה והוא הסם היחיד ברשימה זו שנחשב לחוקי, למרות שישנם הטוענים שהוא מסוכן בדיוק באותה מידה, הוא משפיע על התודעה, מזיק לבריאות ועלול לפתח התמכרות, למה הוא חוקי ושאר הסמים לא, אין תשובה חד משמעית לשאלה זו.
אף אחד לא יודע בדיוק מי "המציא" את האלכוהול, ייתכן שגילויו התרחש במספר מקומות ברחבי העולם לדוגמה בסין התגלה בעקבות קערת אורז שנשכחה, באירופה בעקבות ענבים שתססו, במצרים בגלל קערת דייסת דבש שעמדה ימים, וגם בישראל בעקבות דגנים מותססים שנשכחו בשמש, מה שבטוח שהראשון שטעם, נהנה ללא ספק מבאז מפתיע.
LSD
ה-LSD התגלה בטעות על ידי הכימאי השוויצרי, ד"ר אלברט הופמן, שחקר במעבדה השפעות חומרים על מחזור הדם והנשימה. הופמן ספג בטעות כמות לא ידועה של LSD וכך ב-1943 יצא לטריפ המתועד הראשון בהיסטוריה הרפואית "קלטתי זרם בלתי פוסק של צורות פנטסטיות, קליידוסקופיות, זינקו עלי מתוכי, משתנות, מתחלפות, נפתחות ונסגרות במעגלים וספירלות, מתפוצצות במזרקות של צבע נזיל…במיוחד נדהמתי כשכל רעש קטן, כמו קול ידית הדלת או מכונית חולפת, הפך לחיזיון אופטי של תמונות חיות, עשירות בצבע וצורה" כך תיאר ביומנו.
הופמן סיפק דגימות של החומר לחוקרים ופסיכיאטרים שהחלו לחקור פוטנציאל שימושים ויכולות טיפוליות. השימוש הלא טיפולי, לצורך פנאי, התפשט בקרב משתתפי מחקר, רופאים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע לבריאות הנפש שהפיצו את התרופה בין חבריהם, בין הראשונים לחקור ולהתנסות בסם היה הפסיכיאטר הבריטי, האמפרי אוסמונד, שתבע את המושג 'פסיכדליה' כדרך לתאר את השפעות ה-LSD.
הסם במקור סונתז בלעדית במעבדה בבאזל שוויץ, אך לא היה קשה לרכוש את הנוסחה לייצור בשימוש ביתי ולהפיצו, כך הפך ה-LSD לסם בילוי בשעות הפנאי, התחבב על צעירי התקופה והפך לסמל של קיץ האהבה, עד שהוצא מחוץ לחוק בארה"ב בשנת 1966, עד היום ברוב מדינות העולם הסם אינו חוקי למכירה, החזקה ושימוש.
הרואין
ב-1874 סונתז ההרואין ממורפין על ידי כימאי בריטי. בעקבותיו היינריך דרסר, מדען שפיתח את האספירין, גילה כי לאותו חומר מסונתז, השפעה רחבה יותר מהחומר ממנו סונתז, הלוא הוא המורפיום שהיה נהוג לשימוש כתרופה לגיטימית דאז. חברת באייר שעבד בה, העניקה לחומר את שמו 'הרואין' על שם "הטיפול ההרואי" שהוא מעניק והחלה לשווקו ב -1889 כתרופה מדכאת שיעול, כסירופ שיעול לילדים וכתרופה משככת כאבים. עד מהרה הבחינו רופאים כי התרופה ממכרת, עם הזמן החולים נזקקים למנות גדולות יותר ומתמכרים אליה פיזית ונפשית. ההרואין הוצא מחוץ לחוק בשנת 1924 בארה"ב ובעקבותיה בשאר מדינות העולם.
אמפתמינים
האמפטמין סונתז לראשונה ב-1887 בברלין על ידי הכימאי הרומני, לזר אדליאנו. האמפתמין הפך פופולרי בקהילה הרפואית ושימש להעלאת לחץ הדם ולגירוי מערכת העצבים המרכזית כממריץ ומשפר מצב רוח, הוא שווק תחת השם בנזדרין ונמכר במשאף ללא מרשם.
במהלך מלחמת העולם השנייה, חיילים השתמשו באמפטמינים להתמודדות עם עייפות ושיפור מצב הרוח, אחרי המלחמה אמפטמינים ניתנו כטיפול בדיכאון. השימוש הורחב לנהגי משאיות לנסיעות ארוכות, ספורטאים וגם תלמידים שרצו לשפר את ביצועיהם, האמפתמין הפך לסם לשעות הפנאי עבור בליינים ברחבי העולם.
אחרי שנים של שימוש ובעקבות תופעות הלוואי הממכרות והמסוכנות של האמפתמינים, נאסר השימוש במשאפי בנזדרין ללא מרשם רפואי על ידי מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (USFDA) ב-1965,
אמפטמינים ניתנים כתרופה לטיפול במצבים כמו נרקולפסיה והפרעות קשב וריכוז.
