גם אתם מכורים לטלפון, לאינסטוש, לנטפליקס, לספורט? מסתבר שגם התמכרות לדבר טוב, היא בעצם דבר רע. קבלו את מצעד הדברים הטובים והרעים שאנחנו מכורים אליהם
מאת מערכת סקרינז
לכולנו יש את המשהו הזה שאנחנו לא מסוגלים לעבור את היום בלעדיו, האם זה אומר שאנחנו מכורים? יתכן שכן. הדבר הזה שאנחנו מכורים אליו מעורר את מעגלי העונג במוח שלנו, ממש בדומה למה שמתרחש כשמשתמשים בסמים, המוח משייך את אותה פעולה לתגמול, הלוא היא ההנאה, נוצר רצון לחזור על הפעולה כדי להמשיך להנות וכך נולדות התמכרויות.
ברוב המקרים לא מדובר בענייני חיים או מוות אבל התמכרות היא התמכרות, ומסתבר שהתמכרות לדבר טוב, היא בעצם דבר רע. אז למה אנחנו מכורים? מצעד הדברים הטובים והרעים שאנחנו מכורים אליהם.
שוקולד, יחסי מין וסמים מה יותר מעורר את המוח שלנו? עמית אברון מתוך 'המוח המתמכר' סקרינז הרצאות אונליין
סוכר
תתפלאו לשמוע שסוכר הוא סם, הסוכר משפיע על המוח שמתמכר ממש כמו אותם סמים ממכרים, הרואין, קוקאין, מריחואנה וכו'. בזמן אכילת סוכר, כמו בזמן נטילת סמים מופרש במוח דופמין, הדופמין מפעיל את מנגנון מערכת התגמול והעונג ומגביר את הרצון בעוד ממנו וכך גורם להתמכרות.
לא יכולים בלי העוגיה שליד הקפה, המאפין של הבוקר, הבפלה של אחה"צ והשוקולד בסוף בכל ארוחה? אתם מכורים לסוכר.
קנאביס, קוקאין, LSD – ההיסטוריה של הסמים הפופולריים >>
מלח
גם מלח משפיע על מנגנון העונג במח, וגם המלח או בשמו הכימי, נתרן, גורם להפרשת דופמין, מה שמסביר את הסיבה שככל שאנחנו צורכים ממנו, כך נרצה ממנו עוד, ממש כמו בסיגריות והירואין. מוצאים את עצמכם ממליחים לפני שטעמתם? אתם מכורים למלח.
קפה
קפה, נס, בוץ, אספרסו, לא משנה איך אתם צורכים אותו, המרכיב הפעיל בקפה שלכם הוא הקפאין, חומר ממריץ ומעורר, סם לכל דבר. צריכה קבועה של קפאין עלולה להוביל להגברת הצריכה, הגוף מתרגל לכמות הנצרכת וכדי לקבל את אותו אפקט מעורר, נאלץ להגדיל את הכמות, ואם חלילה ננסה להפחית או להפסיק את צריכת הקפאין נחוש תסמיני גמילה כמו עייפות, כאבי ראש ועצבנות שימשכו מספר ימים.
מסכים
לא מפסיקים לגלול בכל רשת חברתית שקיימת בעולם, בכל העיתונים הדיגיטליים במשחקים, ועוד אי אילו אפליקציות? ככל הנראה אתם מכורים למסכים. התחלופה והקצב המהיר של התוכן ברשתות החברתיות, משפיע על המוח שלנו באותו אופן שקוקאין משפיע. התמכרות למסכים היא התמכרות כפוית טובה, היא גורמת לנו להישאר במקום שגורם לנו להרגיש רע עם עצמנו בהשוואה לחיים המושלמים שכל האחרים מציגים ברשתות החברתיות. אם אתם מרגישים שיצאתם משליטה בעניין, יש מה לעשות, אפשר ללמוד למנן ולהיגמל.
טלוויזיה
כשאנחנו צופים בתוכניות האהובות עלינו, המוח שלנו מייצר דופמין, ממש כמו שהוא מייצר בעת נטילת סמים, מה שמגביר את הרצון שלנו להמשיך לצפות ונופלים אל הבינג'. המוח שלנו אומר לנו "אני נהנה, בואו נמשיך לעשות את זה!" והוא צודק! אז בינג' בשבתות וחגים זה לא בעיה גדולה, כי צפייה במידה סבירה בטלוויזיה עוזרת לנו להירגע, הבעיה היא במינונים, כשההתמכרות משפיעה על התפקוד היומי ועל הבריאות שלנו.
שופינג
גם בעת שופינג, שלא נדבר על שופינג מוצלח, המוח שלנו משחרר אנדורפינים שגורמים לנו לתחושת הנאה, עם הזמן התחושות הללו הופכות לממכרות, אנחנו רוצים עוד מזה ויוצאים למסע קניות נוסף, בקניון חוזרים הביתה ורוכשים אונליין וחוזר חלילה. אם אתם עושים את זה באופן תדיר למדי, אם אתם מבזבזים כסף שאין לכם על רכישות שלא בטוח שאתם בכלל צריכים, אולי אתם מכורים לקניות, גם מההתמכרות הזו אפשר להגמל וללמוד להפסיק עם הקניות המיותרות ועל הדרך גם להתחשב בסביבה.
עבודה
בעידן שלנו, כל כך קל להתמכר לעבודה, כי עבור רובנו היא נמצאת איתנו כל הזמן, בכף היד שלנו, אנחנו יכולים לעבוד דרך הסמארטפון בכל מקום ובכל שעה שנרצה או לא נרצה. המח של וורקוהוליקים מייצר כמויות גדולות של אדרנלין בעת העבודה ולאחריה, חווים סוג של הנגאובר שעלול לגרום לעצבנות, חרדות, וגם מחשבות אובדניות.
איך נדע אם אנחנו מכורים לעבודה? על פי מחקר שפורסם במגזין הרפואי PLOS ONE וורקוהוליקים הם "אנשים שמוטרדים יתר על המידה בנוגע לעבודה, מונעים על ידי מוטיבציה בלתי נשלטת לעבוד ומשקיעים כל כך הרבה זמן ומאמץ בעבודה, עד כי הדבר פוגע בתחומים אחרים בחיים".
העבודה משחררת, אבל המנוחה גם.
ספורט
אימוני ספורט מצוינים לבריאות, אבל מסתבר שההתמכרות אליהם היא בעייתית ככל ההתמכרויות. למעשה מכורים לספורט, יחוו תסמיני גמילה ממש כמו בשימוש בסמים, אם לא יתאמנו נגיד במקרה של פציעה.
בזמן אימון משתחררים אצלנו בטא-אנדורפינים שהם סוג של משככי כאבים בעלי השפעה מרגיעה, מפחיתי חרדות וזעם ומשפרים את מצב הרוח, הגוף מתרגל למנה מסוימת מהם וכשהוא לא מקבל, נחווה את אותם תסמיני גמילה. מסתבר שהתמכרות לדברים טובים כמו לדברים גרועים, היא הדבר שכדאי להימנע ממנו.
לעיתים התמכרות לספורט היא רק תסמין לבעיות כמו הפרעות אכילה.
אוכל
גם אוכל ממכר ממש כמו סמים קשים וגורם למוח שלנו לשחרר דופמין שגורם לנו לרצות להמשיך לאכול ולאכול, האכילה אינה מונעת מרעב ובמקרים רבים התמכרות לאוכל מפצה על רגשות שליליים שאנחנו חווים וכך ממששיך מעגל ההנאה והעונג לגרום לאכילת יתר. את הפולנטר הזה אפשר לפתור בטיפול.
שיזוף
המראה השזוף והבריא לעולם לא ייצא מהאופנה במדינה שטופת שמש כמו שלנו, הבעיה תמיד מתחילה במינון. חשיפה לשמש היא הכרחית עבורנו, המקור היחיד שלנו לספוג ויטמין D הוא בעת החשיפה לשמש, ובאותה ההזדמנות קרני ה-UV הידועות לשמצה גורמות לנו לשחרר אנדורפינים שמרימים לנו את מצב הרוח. והנה החלק הממכר, התמכרות לאנדורפינים, לתחושה הטובה בעקבות החשיפה לשמש. השמש היא מקור החיים, אבל בו בעת היא מסוכנת ומסכנת את חיינו בכוויות או לא עלינו סרטן העור.
התמכרות לשיזוף עשויה להיות תסמין של הפרעה בדימוי העצמי של הגוף.
ניתוחים פלסטיים
"אם אפשר לתקן את הפגמים שלנו למה שלא נלך על זה?" כך אמרו רוב האנשים שהתמכרו לניתוחים פלסטיים. רוב רובם לוקים בהפרעה טורדנית כפייתית שנקראת הפרעת גוף דיסמורפית, שחלק מתסמיניה הם אובססיה לפגמים שרק הלוקים בה יכולים לראות, שגורמים מצוקה ומפריעים לתפקודם התקין של אותם אנשים.
סקס
סקס זה כיף, אבל התמכרות לסקס היא פחות או יותר ההפך הגמור, היות שתחושת הסיפוק נמשכת זמן קצר אם בכלל. סקס גם הוא משחרר דופמין שגורם לנו לתחושת הנאה ורצון להמשיך בפעולה שגורמת לנו את שחרורו. התמכרות לסקס פוגעת ביכולת התפקוד התקין בשגרת היומיום וגם ביכולת לנהל מערכות יחסים בריאות.
לסיכום, לא חסר למה להתמכר בתרבות השפע שלנו, סיגריות, אלכוהול, הימורים, סמים, העניין הוא לא להתמכר לכלום, לא להיות במצב שבו אנחנו חייבים משהו כדי להתקיים או כדי להנות, להיות חופשיים מכל נטל שהוא.
