ד"ר שי בידרמן- הקולנוע ככלי פילוסופי הקולנוע הוא לא רק פופקורן או בילוי חינני סביב מדורת השבט של אקשן טכנולוגי. הקולנוע הוא גם, ואולי בעיקר, אופן מבע וצורת תיווך ראשונה במעלה של מחשבות, הגויות, טיעונים פילוסופיים ואמיתות אינטלקטואליות. ככזה, מסור הקולנוע בידיו של הפילוסוף ככלי עבודה חשוב ביצירתם, מישמועם וטיפוחם של רעיונות. בהרצאה נעמוד על איכויותיו והיקף פעולתו של כלי עבודה זה. באמצעות סרטים כגון המטריקס (1999), ממנטו (2000), והמופע של טרומן (1998), במאים כגון וודי אלן, האחים כהן ופליני, ותוכניות טלוויזיה כגון משפחת סימפסון ואיש משפחה - נבחן את טיבה של העבודה הפילוסופית בקולנוע (או "כ"קולנוע) ונחלוק כמה תובנות על עתידה של הפילוסופיה בעידן הדימוי הנע.ד"ר שי בידרמן הוא מרצה לקולנוע ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית בית ברל. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטה של בוסטון ארה"ב, כתב ופרסם מאמרים רבים על קולנוע ופילוסופיה בספרים וכתבי עת מובילים, וערך שתי אסופות, אחת על הפילוסופיה (והקולנוע) של דיוויד לינץ', והשנייה (שיצאה בימים אלו לאור) על הזיקות שבין קפקא וקולנוע.
